קריסטל וידון

"במחזיק מפתחות עם לב פלסטיק קטן שבכיס של קריסטל הייתה תמונה של רובי כשהיה בן שנה. הלב האמיתי של קריסטל התחיל לדפוק כמו שדפק כשהיתה חותרת בשיא הכוח, מושכת, מושכת את המים, שרירה שרים, רואה את שאר הבנות בצוות מחליקות אחורנית…"
- ג'יי. קיי. רולינג, כיסא פנוי, עמוד 127.

קריסטל וידון היא אחת מדמויות המפתח ברומן. היא בת שש-עשרה ומתגוררת בשיכון "השדות". אנו פוגשים אותה לראשונה בהיבט-לאחור (פלשבק) של אנדרו פרייס מתקופת בית הספר היסודי, כאשר שני הצעירים בני חמש. כבר אז ניכר הכוח הטמון בקריסטל כמו גם הנטייה שלה להסתבך בצרות. נאמר כי היא לבושה בדרך כלל בטרנינג, שפס החוטיני שלה מבצבץ ממנו. היא מאופרת בכבדות, ואצבעותיה קצרות ועבות. אימה, טרי, מכורה להרואין, ועוסקת בזנות ובהסתרת סחורות גנובות כדי לממן את התמכרותה וכדי לגדל את קריסטל ואת רובי. קריסטל יוצאת נגד ההתמכרות של אימה בכל מחיר, ומחביאה את קופסת העוגיות שמכילה את כלי ההזרקה של טרי לעתים קרובות.

עקב ההתמכרות של טרי והמצב הסוציו-אקונומי של המשפחה, עובדות סוציאליות מבקרות את משפחת וידון על בסיס קבוע. כאשר טרי חוזרת להשתמש בסמים ולא מסוגלת לטפל ברובי, קריסטל עושה את המיטב כדי להאכיל את אחיה הקטן, לשלוח אותו לפעוטון ולגמול אותו מחיתולים. היא מבועתת מהאפשרות שרובי יעבור למשפחת אומנה פעם נוספת. כשהמצב קשה מנשוא, קריסטל בורחת – הן מהבית והן מהמצב – וישנה אצל חברתה ניקי. היא חולמת על חיים טובים יותר, הרחק מאימה, יחד עם אחיה הקטן. התקווה לחיים חדשים ניצתת בה כשהיא מגלה שהיא מוכשרת ביותר בחתירה, ומתנפצת כאשר היא שומעת על מותו של בארי פרבראדר, שהיה לה מודל לחיקוי ודמות אב, ובאופן אירוני גם גילה בפניה את כישרון החתירה שלה.

מכיוון שחסרה לקריסטל הדרכה הורית, דוגמה הורית ופיקוח, התנהגותה ברוב המקרים קשה ומחוספסת. היא מקללת לעתים קרובות ומתפרצת על אנשים שלדעתה עשו לה עוול. עם זאת, יש לה כישרון פיזי טבעי בתחום החתירה. היא מלאה בדאגה בכל הנוגע לאחיה הקטן, רובי, אבל היא לא מסוגלת להציל אותו, או את עצמה, מהנסיבות הטרגיות של חייהם.

קריסטל וידון משמשת סמל במאבק של חברי מועצת פגפורד לניתוק "השדות" מהעיירה. בעיני התומכים בניתוק, קריסטל ומשפחתה מייצגים את הריקבון מעורר החלחלה של "השדות". הווארד מוליסון, ראש המועצה ותומך נלהב בניתוק, רואה את התקרית בין קריסטל וידון לבין נכדתו לקסי מוליסון כסיבה מוצדקת לניתוק "השדות" מפגפורד. במהלך לימודיה של קריסטל עם לקסי בבית הספר היסודי "סנט תומאס" – אליו מתקבלים כל התלמידים שמתגוררים בתחום השיפוט של פגפורד, כולל תלמידי "השדות", קריסטל הטיחה בלקסי את אגרופה והעיפה לה שתי שיניים. בהשפעת תקרית זו החליטה משפחת מוליסון לשלוח את לקסי ואת אחותה לבית הספר הפרטי לבנות "סנט אן", במקום לבית הספר המקיף "וינטרדאון". בשביל משפחת מוליסון, קריסטל וידון היא-היא הדוגמה הקלאסית להשפעה הרעה של שיכון "השדות" המוכה סמים, פשע וזנות, על אנשי פגפורד.

בערב מותו בארי פרבראדר שלח רשימה לעיתון "יארוויל אנד דיסטריקט גאזט" בעניינה של קריסטל. בארי, יליד השדות, האמין כי קריסטל היא דוגמה מובהקת ליתרונות שיש בהשארתו של שיכון "השדות" כחלק מפגפורד. הוא התעקש על כך שקריסטל תהיה חלק מנבחרת החתירה, והתאמץ לשלב את קריסטל בחיי העיירה. הוא היה לה דמות אב ומורה דרך. כאשר אובו כופה את עצמו על קריסטל, המילים הראשונות שקריסטל מצליחה להגות הן "אני אספר למר פרבראדר". בארי היה האדם היחיד שקריסטל יכלה לספר לו עובדות כאלו על חייה, מכיוון שגם הוא שיתף אותה בסיפורים על תקופת ילדותו ב"שדות". בארי פרבראדר האמין בקריסטל, דבר שאף אחד אחר לא עשה.

מלבד בארי פרבראדר, היחידה שבנוכחותה הרגישה קריסטל רצויה, היא סבתא רבתא שלה, קתרין וידון. סבתא קת גרה בפגפורד, בבית קטן ברחוב הופ. זה היה המקום היחיד בו קריסטל הרגישה בטוחה לחלוטין. במהלך הסיפור, דניאל, דודתה של קריסטל, מודיעה לה כי סבתא קת עברה שבץ מוחי ולא ברור אם תתאושש. זאת מכה קשה לקריסטל, שתמיד חשבה שסבתא קת תהיה שם בשבילה לנצח, גם אם הקשר ביניהן היה רופף לקראת הסוף. כאשר סבתא קת שכבה במיטת בית החולים בדמדומי חייה, השם היחיד שהצליחה להגות היה שמה של קריסטל. נאמר לקריסטל שהאשמה בשבץ המוחי של סבתא קת היא אימה של סוקווינדר ג'וונדה, חברתה לקבוצת החתירה. הכעס על ד"ר פרמינדר ג'וונדה מוביל את קריסטל להתפרץ על סוקווינדר. לאחר מספר ימים בהם הייתה מאושפזת, סבתא קת נפטרה.

הדמות היחידה שניתן להגדיר, אולי, כדמות "אבהית" בחייה של קריסטל (מבחינת מערכת היחסים שלו עם אימה) היא אובו. תפקידו של אובו בחייהן של קריסטל ושל טרי לא ברור – הוא מספק לטרי פרנסה אך הוא גם סוחר הסמים שלה, ומנצל אותה לצורכי מין. ככל הנראה אובו הוא אביו של רובי, אחיה בן השלוש של קריסטל. ביום הלוויתה של סבתא קת, אובו כופה את עצמו על קריסטל ואונס אותה. בהשפעת החוויה הקשה שעברה, היא הוגה תכנית שלדעתה תצליח לשחרר אותה משיכון ה"שדות" ומשליטתה של אימה. מפתח המילוט של קריסטל היא מערכת היחסים המינית שלה עם סטיוארט "פטס" וול. פטס הוא בנה של היועצת החינוכית של קריסטל, טסה. היא מוחמאת מאוד מכך שפטס בחר דווקא בה, ומתעלמת מכך שפטס מנצל את אופייה כדי להשיג את מבוקשו. כחלק מהתכנית, היא מחליטה לשכנע את פטס לקיים יחסי מין בלתי מוגנים, בטענה שהיא נוטלת גלולות, ולהיכנס ממנו להיריון. היא מתכננת לקבל מימון ממשלתי ובית – בית אליו אנסים ומתעמרים לא יוכלו להיכנס. היא חולמת על בית נקי, ללא הרואין, מלא באהבתה לתינוקה ולאחיה הקטן.

בסופו של הסיפור, קריסטל ופטס מתחמקים אל מאחורי קבוצת שיחים כדי לקיים יחסי מין, ומותירים את רובי על ספסל במרחק מה מהם. רובי, ללא השגחה, הולך לאיבוד וקורא בשמה של קריסטל, אך היא לא שומעת אותו. הצימאון שנבע מהממתקים שקריסטל קנתה לו מכריע אותו, והוא מתכופף לנהר כדי לשתות ממנו, אך נופל לתוכו וטובע. כאשר קריסטל מבינה שרובי נעלם היא מסתובבת וקוראת בשמו, אך זה מאוחר מדי. סוקווינדר ג'וונדה היא זו ששמה לב שרובי טובע, והיא זו שקופצת להציל אותו. ניסיון ההצלה נכשל ורובי מת. המשטרה מוצאת את קריסטל משוטטת על גדת הנהר, עדיין קוראת בשמו של רובי. לאחר מאבק המשטרה מסיעה את קריסטל לביתה, והשוטרים מספרים לטרי על שאירע. טרי וקריסטל מתעמתות, וקריסטל מתבצרת בקומה העליונה. היא מוצאת את מה שחיפשה בתעלת האוורור – שקית קטנה של הרואין. למרות שלא הזריקה מעולם, הצפייה באימה ובאנשים שונים מזריקים לעצמם הרואין לימדה אותה מספיק. היא מזריקה בדייקנות מנה מספקת של הרואין, ומתה. למעשה, קריסטל מצליחה להגשים את המטרה היחידה שלה: היא ואחיה נמצאים במקום שבו אף אחד לא יכול לפגוע בהם או להפריד ביניהם.